דניאל האוסליך

תמונות חייו של דניאל נעות באופן אסוציאטיבי מהאישי ללאומי, ומהפרטי לציבורי. הן מביאות את סיפורו של ילד שגדל בירושלים, התגייס לגדנ”ע אוויר ולגדנ”ע צלפים, ואת שירותו הצבאי סיים כאלחוטן. במקביל לשירות המילואים התנדב למשטרת ישראל – שם קיבל את צל”ש המפכ”ל ואת צל”ש מפקד מחוז י-ם. כמתנדב אף לימד עולים חדשים שהגיעו לפרוזדור ירושלים. בחייו המקצועיים עבד כטכנאי בקול-ישראל.
בתוך אלבום חייו שזורים תמונות ממלחמת ששת הימים, חוויות ותובנות מסיורים בגרמניה, באוסטריה וברומניה הקומוניסטית. הוא פורס את סיפור אהבתו הגדולה לחנה, שעימה הקים בית והביא לעולם שלושה בנים. למרות תהפוכות החיים וגילו המתקדם, דניאל חי חיים שלמים ומלאים, חיים של שמחה, עשייה ויצירה.
בתמונה האחרונה נפגש דניאל עם משקיף אמריקני בשירות מילואים בסיני, לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים. מסתבר לו שאותו משקיף היה אחד הפורצים הראשונים למחנה הריכוז ברגן בלזן עם כניעת המפלצת הנאצית. הוא מבין שעוד מעגל חיים נסגר: המפגש של ה”ניצול” עם ה”משחרר”.