אנדרי אוגליצקי

שמי אנדרי בן 34 מנתניה.
נולדתי עם שיתוק מוחין בעקבות בעיה של חוסר חמצן בזמן הלידה, השיתוק מוחין מתבטא אצלי בנכות קשה בכל ארבעת הגפיים, ובדיבור לא ברור.
אני יושב על כיסא גלגלים והתקשרות שלי עם הסביבה, היא באמצעות כפתורים שיש לי במשענת הראש שבכיסא הגלגלים שלי שאיתם אני כותב, שולח מיילים, ומתקשר עם הסביבה.
כילד לא ראיתי את עצמי כמוגבל, בראש אני חושב כאדם בריא, אך לצערי המוגבלות הפיזית שאיתה נולדתי הציבו בפני המון אתגרים ומכשולים מגיל צעיר.
נלחמתי בכל המוסכמות אם זה חברתיות ואם זה המוגבלות הפיזית. בראש ובראשונה זה לדבר, בגיל קטן לא נתנו לי תקווה שאצליח לדבר, אך עם מלחמה לא קלה היום אני מדבר אפילו שהדיבור לא ברור. למדתי בבית ספר וסיימתי בהצלחה בגרויות, אני אוהב לטייל, טסתי במשלחת לפולין ואגלה לכם סוד קטן אפילו חוויתי אהבה וזוגיות.

תמיד חשבתי איך להפוך את הלימון ללימונדה.
את ספרי הראשון “ממשיך הלאה” כתבתי בהשראת החיים האישיים וקצת פנטזיה.
הספר נכתב בעזרת הכפתורים שבמשענת הראש שלי, הכתיבה לא הייתה קלה ולקחה המון זמן, אך כמו שהבנתם שאני מציב לעצמי מטרה אני מגשים אותה.

הספר מספר את סיפורו של יוסי הוא נער מתבגר ושאפתן בן 15, אשר בנוסף לגיל ההתבגרות מתמודד עם שיתוק מוחין. יוסי לומד בבית הספר “מנצחים” אשר משלב תלמידים עם ובלי מוגבלויות.
בסיפור “ממשיך הלאה” נגלה איך יוסי מתמודד עם אהבה ראשונה, סטיגמות של החברה ושלל הרפתקאות וחוויות של בני נוער.

לעמוד הפייסבוק של אנדרי