איליה נולד ב-1986 בברית המועצות (אוקראינה) ועלה לישראל בגיל 12. הוא גדל בתל אביב וידע מגיל צעיר כי יעדו הוא שירות קרבי בצה״ל. את דרכו הצבאית החל כנהג טנק בחיל השריון, המשיך לקורס אלחוטנים והפך ללוחם חפ"ק מ"פ, ובהמשך חתם קבע כנגד תקשוב גדודי. לאורך שירותו לקח חלק בלחימה במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה", בסיומו פשט את המדים.
עם יציאתו לחיים האזרחיים הקים משפחה ונולדו לו שני בנים, אך כעבור מספר שנים דרכיהם של בני הזוג נפרדו. הוא פנה ללימודי תואר ראשון במנהל מערכות בריאות ומצא את מקומו בעבודה במערכת הבריאות. יחידת המילואים שבה שירת נסגרה, וב-2019 קיבל פטור רשמי.
אולם ב-7 באוקטובר, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", התהפכו היוצרות. איליה, שעבד אז בבית חולים, סורב להתגייס בשל הגדרתו כעובד חיוני. המראה של פצועי המלחמה והידיעות על חבריו מהסדיר ואזרחות הנלחמים בעזה – ומשלמים בחייהם – לא נתנו לו מנוח. כלוחם מיומן, הוא סירב להישאר בעורף, איתר יחידה לוחמת שקלטה אותו והתגייס לשורותיה, גם אם הדבר יצר מתיחות במקום עבודתו.
הניצוץ שהוביל לכתיבת ספרו ניתז בלילה אחד, כאשר הגיע לתחנה המרכזית בתל אביב ונחרד ממראות ההזנחה. מתוך החוויה הזו צמח חיבור עמוק שבו שזר גם את מאבקם השקט והיומיומי של חבריו המתמודדים עם פוסט-טראומה.
טוען
הזינו סיסמה חדשה
הזינו כתובת דוא"ל וישלח אליכם אימייל עם קישור לאיפוס הסיסמה.
