הַסִּפּוּר “לְהַצִּיל אֶת בָּאפִי” נִכְתַּב כְּזכִָּרוֹן חָזקָ מֵהַיַּלְדוּת. כְּיֶלֶד בֶּן 12 שֶׁגָּדַל בְּמוֹשָׁב עִם בַּעֲלֵי חַיִּים רַבִּים, כְּמוֹ: סוּסִים, כְּבָשִׂים, עוֹפוֹת, כְּלָבִים וַחֲתוּלִים, כְּבָר אָז לִי לְאַחַי וְלַבֵּן דּוּדִי אַהֲרֹן הָיְתָה אַהֲבָה לְכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים. כְּמוֹ כֵן פִּתַּחְנוּ יְכוֹלוֹת וְהִתְנַהֲגוּיוֹת שׁוֹנוֹת כְּלַפֵּי מִגְוַן בַּעֲלֵי חַיִּים. גַּם כְּבוֹגֵר בֵּית הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי כֵּנוּת שֶׁבּוֹ לָמַדְתִּי, כְּבוֹגֵר בֵּית בֵּרְל בִּמְגַמַּת טֶבַע וְחַקְלָאוּת וּכְמוֹרֶה בְּחַיַּי הַבּוֹגְרִים, הָיָה לִי חָשׁוּב לְהַנְחִיל אֶת הָעֲרָכִים לְתַלְמִידַי וְכַיּוֹם לִנְכָדַי הַמַּדְהִימִים שֶׁהוֹלְכִים בְּדַרְכִּי.