אביבה ליפשיץ

אביבה ליפשיץ, ילידת פתח-תקווה, פותחת לנו ברגישות רבה אשנב קטן לחיים הקשים, שאפיינו את ראשית ההתיישבות בארץ-ישראל. “כבר שנים שאינני תושבת העיר”, היא מספרת, “אך מפעם לפעם בהגיעי לביקור אני נוהגת לסייר במחוזותיה, ולספוג מעט מהעבר. זכורים לי הצריפים הקטנים, שהכילו בתוכם משפחות שלמות, שבילי העפר לפני סלילתם לכבישים, הסוסים הרתומים לעגלה וקול העגלון המכריז על מרכולתו. אלו היו חיים צנועים, שאיפות אחרות, והמון תקווה.”