“הלו, שלום. זה הטלפון של לילי אטיאס?” חמש וחצי שנים לילי כבר לא קיימת. לילי מתה. “סליחה, מי את בבקשה?” אני מנסה להדוף את ענני הצל. “לילי, זאת אֵלָה. את לא מזהה? את לא מבינה כמה זמן שרפתי כדי לחפש אותך. זה ממש פיקוח נפש, ויוויאן, אימא שלך, אישה טובה וצדיקה כל כך…” אֵלָה אדלר? הראש טס, איך מנתקים סיוט? “זאת טעות.” אני אומרת, ספק לעצמי ספק לאֵלָה. “לילי, זאת לא טעות ולא נעליים. לא עבר לך להיות שקרנית? תעלי על מטוס, תארזי את הגאווה שלך ותבואי לתת כבוד למי שהביאה אותך בצער וכאב לעולם.” “אימא שלי במצב קשה?” האוויר בחדר נהיה דחוס “לילי, היא מאושפזת, את צריכה להגיע מהר, שתספיקי לבקש ממנה סליחה, שברת לה את הלב את חייבת לה לפחות את זה.” אני צריכה לבקש סליחה ממנה? “לילי, את שמעת אותי?” “כן” עניתי וניתקתי. כשאלוהים נותן סימן חייבים להקשיב… • • • שיחת טלפון בודדה, ניערה רסיסי אבק של חיים שלמים, והובילה לרצף אירועים מסחרר וסוחף. ספר בועט על תקווה, כאב ובחירה. רומן הביכורים של מיטל בר זוהר, שנוגע בנשמה, על בחורה שלא מוכנה לוותר ובוחרת בחיים.