כשנטע מוזר הייתה בת 20, היא פגשה את יוסף.
זה קרה במחלקה פנימית בית החולים.
הוא היה חולה סרטן והיא הייתה סטודנטית ללימודי סיעוד.
יוסף אמר לה דברים שאחרי לכתו שימשו לה כצוואה.
הוא דיבר על האבסורד שבמילים “יהיה בסדר”.
איך זה שאנשי צוות רפואי אומרים את צמד המילים האלה ומאמינים שזה פותר אותם מלהגיד לחולה את מצבו האמיתי.
איך המילים האלה לא אמיתיות, מרחיקות.
הוא זיהה בנטע משהו אחר.
הוא הרגיש שהיא יכולה ללוות חולים כמוהו.
אבל על מנת לעשות זאת, היא תיאלץ להיפטר מצמד המילים הזה.
רק שנים אח”כ נטע החליטה לקיים את הצוואה, ומאז היא מלווה חולי סרטן ובני משפחותיהם בקבוצות תמיכה שהיא מנחה.
יש שם הכל חוץ מאותו “יהיה בסדר”.
מדברים שם על הנושאים שלא מעיזים לדבר עליהם בחוץ.
על הקשיים, הפחדים.
על מיניות ומוות – שהם בעצם חיים ומוות.
ענת כהן ראיינה את נטע מוזר, מחברת הספר “על פרידה וגעגוע”.
הן ישבו לשיחה כנה ומרגשת על סרטן, תהליכי פרידה, תהליכים קבוצתיים.
על האנשים שפגשה נטע לאורך הדרך ומלווים אותי עד היום.
כולל יוסף כמובן, שבימיו האחרונים לחץ לנטע את היד ואמר לה “בזכותך אני מת בשלווה”.
–
את הספר של נטע מוזר “על פרידה וגעגוע” ניתן לרכוש בדוכן של ספרי ניב בשבוע הספר או ליצור איתה קשר במייל – netamozer12345@gmail.com
או בטלפון – 0509678094