רק הסתכלתי אל המים השחורים שהירח נשקף בהם. ואז עלתה בי המחשבה שמאחורי הים הענק הזה, אי שם באופק, סיון יושבת. או עומדת. או שוכבת. אבל עדיין אי שם באופק. ואין לה מושג שבעוד שבוע אני הולך להקיש לה בדלת. הולך להקיש לה בדלת, לכרוע ברך ולהוציא טבעת. טבעת שעוד לא קיימת, אבל עד שאכרע ברך היא תהיה. והיא תהיה הדבר הכי יפה שהיא תראה. וכמו הירח שמנצנץ ככה מולי במי הים, ככה הטבעת תנצנץ לה על האצבע. אם היא תגיד כן ולא תעיף אותי מהבית שלה כמובן. אבל מה יקרה אם היא כן תעיף אותי מהבית, או בכלל לא תפתח לי את הדלת?.

זה סיפור על אהבה ישנה. על הלילות של מקסיקו. על נשים וסמים, נהג מונית אחד ובמבה נוגט.

עשהאל אברהמי, מתגורר במודיעין, נשוי ואב לאורי, בעלים של קרוספיט הקופסה. ״הכל התחיל בחתונה של רועי״ הוא ספר ביכוריו.