“ורק את האמת היחידה שיש
שכחו לספר לו.
שאנשים הם בעלי ערך
מעצם קיומם.
שמותר להם
לרצות,
להצטרך,
לקחת
ולהחזיר.
וגם לא.
כך.
וזו אקסיומה.”

השירים ב’מילים שלא נתנו לנו’ החלו כפוסטים בפייסבוק שהעליתי מדי פעם בניסיון לשתף אנשים ולעורר לחשיבה על חלקים נפשיים שפחות מדברים עליהם. אט-אט זה הפך להיות פוסט יום שישי בבוקר, שאנשים מחכים לו וכותבים לי אחריו.

שמי קרן אדוריאן, אימא לדורון, לתומר ולליאור, אישה לרון. אני פסיכותרפיסטית ומרצה באוניברסיטת חיפה ובכל מיני מקומות. תמיד כותבת.
ספר זה נכתב כדי לעזור לאנשים להאמין שהם ראויים מעצם קיומם, גם אם לימדו אותם אחרת.
‘מילים שלא נתנו לנו’ מומלץ לכל אדם. כמתנה לבני נוער, לבני זוג, לבני המשפחה ולחברים, ובראש ובראשונה לנו, לעצמנו – לילד שהיינו, לילד שבנו ולמי שאנחנו עכשיו.

“ואחרי הנחמה
יבואו רגעי שקט.
לפעמים.
בהם נדע
שאנחנו בסדר.
תמיד היינו.
נראים.”