“…כָּךְ יָצְאָה שְׁמוּעָה צְלוּלָה וּפָרְצָה כָּל דֶּרֶךְ, שְׁמָעָהּ כָּל חַי, מִתְּנוּךְ אזֶֹן עַד יָרֵךְ וּבֶרֶךְ. נְחָשִׁים לְחָשׁוּהָ בֵּין תִּימְרוֹת אֶרֶס רַעֲלָם, צִפּוֹרִים צִיְּצוּהָ בֵּין סִדְקֵי מַקּוֹרָם, גּוּרֵי אֲרָיוֹת שְׁאָגוּהָ בִּקְרִיאַת תִּגָּר, וּפִילִים תָקְּעוּ בְּחִדְקָם כְּמוֹ הָיָה זֶה קוֹל שׁוֹפָר. “זְמַן בְּחִירוֹת” קָרְאוּ כֻּלָּם בִּשְׁאָגוֹת וְצָהֳלַת נְחָרוֹת…”
בראיון השלישי שלי עם נורית, קראנו ביחד קטעים מהספר, עסקנו בסוגיה של האם מדובר בספר ילדים ומה הופך ספר ילדים לטוב, ואפילו הגענו לדבר על דיוקן עצמי.
