.”אין מספיק מילים להסביר את הריק המתהווה עם מותו של בן או בת שגידלת, טיפחת, סבלת כשעבר קשיים והתגאית בהצלחותיו. הרי ילד הוא שלוחה שלך, כמו איבר בגופך, חלק ממך. והחור שנפער בנפש לא ניתן לתיקון”.
עילם היה בחור מבריק, מוכשר, סטודנט מצטיין שבתום לימודיו הקים עסק מצליח. נראה שחייו עלו על המסלול נכון, עד לאותו יום מר, בו דודו, שהיה שותפו העסקי והמנטור שלו נהרג בתאונת מטוס. עילם נכנס לדיכאון וממנו לשימוש בתרופות פסיכיאטריות ובסמים. מות הדוד גרם למאבקי ירושה ותהליך הידרדרות שהביא לנישולו של עילם מהעסק, לפירוק נישואיו ולשינויים דרסטיים בחייו- מחיים של הצלחה בארה”ב לקריסה שבגינה הוחזר לארץ על ידי משפחתו לטיפולים והתמודדות עם מצב של דיכאון ובסוף להתאבדותו.
אביו, יואב ערד, מתאר בספר “עילם בננו” את התמודדות המשפחה עם אסון ההתאבדות. הוא מספר על חייו של עילם אחרי שחרורו מהצבא, הישגיו והצלחותיו עד למות הדוד, ההידרדרות וההתמודדות עד להתאבדות, שקרתה ב15.12.2011, לפני שמונה שנים בדיוק.
ענת כהן ראיינה את יואב ומיכל, הוריו של עילם. היא שמעה מהם על איזה מין בחור עילם היה, על ההצלחה הגדולה ואחריה ההידרדרות, על ניסיון ההתאבדות הראשון, ועל מה קרה בימים שקדמו להתאבדותו של עילם.