"בַּשָּׂדֶה עָמַד עֵץ בּוֹדֵד,
עִם הַכֹּל נֵאָלֵץ לְבַדּוֹ לְהִתְמוֹדֵד.
עָלָיו הִצְהִיבוּ, נָשְׁרוּ מֵרֹב עֶצֶב,
הָיָה קַר, גֶּשֶׁם יָרַד מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב".

עֵץ הָאֱגוֹז וְהַגּוֹזָלִים הוּא מָשָׁל שֶׁנּוֹעַד לְהַמְחִישׁ וּלְהַעֲצִים כַּמָּה רְגָשׁוֹת הַמֻּכָּרִים לְכֻלָּנוּ.
הוּא מְדַבֵּר עַל בְּדִידוּת וְעַל הַצֹּרֶךְ בַּחֲבֵרוּת, עַל חֹם וְעַל אַהֲבָה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ זָקוּק לָהֶם. לְצַד זֹאת הוּא מַדְגִּישׁ טת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הָאֵם בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל יְלָדֶיהָ וְאֶת הַשִּׂמְחָה הַגּוֹאָה כְּאַשְׁרָ אָם אוֹבֶדֶת שָׁבָה לְבִיתָה וְלֵילַדְיָה.

שׁוּלַמִּית אַפְרִיאָט ווֹן בִּיסְמַארְק נוֹלְדָה בָּעִיר טְבֶרְיָה. עִם תַּם שֵׁרוּתָהּ הַצְּבָאִי עָזְבָה לִסְפָרַד, וּמֵאָז הִיא חוֹלֶקֶת אֶת חַיֶּיהָ בֵּין סְפָרַד לְיִשְׂרָאֵל.
הִיא כּוֹתֶבֶת סִפְרֵי יְלָדִים וְרוֹמָנִים לִמְבֻגָּרִים. "הַחֲטִיפָה הַבֵּדוּאִית" הוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם עַד כֹּה.