"מילה אחרונה", סיפורו של כתב ודובר, אמנון יוסף יש ספרי זיכרונות שמספרים על קריירה, ויש כאלה שמצליחים לקחת את הקורא אל מאחורי הקלעים של תקופה שלמה. "מילה אחרונה" שייך לסוג השני. אמנון יוסף מספר את סיפורו של ילד שחלם להיות עיתונאי, והפך עם השנים לצלם, לכתב מבוקש, לאיש תקשורת ולדובר, עד שהגיע לכהן כיו"ר איגוד דוברי הרשויות המקומיות בישראל. אבל דווקא הדרך שבין נקודות הציון האלה היא שהופכת את הספר למעניין. דרך הסיפורים, הכתבות, הצילומים, האנשים שפגש והאירועים שסיקר, נחשף עולם העיתונות של פעם, לצד המעבר אל עולם הדוברות והתקשורת הציבורית. הכתיבה האישית מאפשרת להציץ אל מאחורי הכותרות ולהכיר לא רק את האירועים עצמם, אלא גם את האדם שהיה שם, ראה אותם מקרוב ולעיתים היה חלק מהם. זהו סיפור על חלום ילדות שהפך למקצוע ולדרך חיים. על סקרנות, נחישות, אהבה למילה הכתובה ולצילום, ובעיקר על עשרות שנים שבהן התקשורת הישראלית השתנתה, והמחבר השתנה והתפתח יחד איתה. "מילה אחרונה" הוא ספר זיכרונות אישי, מעניין וקולח, שמחבר בין סיפורו של אדם אחד לבין פרקים מעולם העיתונות והדוברות בישראל. ספר שמתחיל בסיפורו של עיתונאי, אבל מצליח לספר בדרך גם משהו על התקופה שבה פעל.

"מילה אחרונה", סיפורו של כתב ודובר, אמנון יוסף יש משהו מיוחד בלקרוא ספר שכתב אדם שאתה מכיר כל חייך, ולגלות תוך כדי הקריאה שבעצם יש עוד כל כך הרבה שלא ידעת עליו. את אמנון אני מכיר כל חיי כדוד שלי, אבל דרך הספר זכיתי להכיר אותו מחדש. את הילד שחלם להיות כתב בעיתון, את האיש שרדף אחרי סיפורים, כתב, צילם ותיעד, ובהמשך הדרך הגיע לעמוד בצמתים משמעותיים בעולם העיתונות והדוברות, עד לתפקיד יו"ר איגוד דוברי הרשויות המקומיות בישראל. "מילה אחרונה" הוא לא רק סיפור על קריירה מרשימה. זה סיפור על דרך. על חלום ילדות שהפך למציאות, על התמדה, סקרנות, אהבה למילה הכתובה ולצילום, ועל אדם שהלך עם האמת שלו לאורך כל הדרך. מצאתי את עצמי קורא פרק אחר פרק ומגלה בכל פעם עוד סיפור, עוד אירוע ועוד צד באדם שחשבתי שאני מכיר היטב. ספר מרתק, אישי ומלא בסיפורים שמאחורי הכותרות. ואולי הדבר הכי יפה שאני יכול לומר עליו הוא שסיימתי לקרוא את הספר כשאני מכיר את דוד שלי קצת יותר, ומעריך אותו הרבה יותר. גאה בך, דוד יקר. ❤️