יפה כנעני-ששון, ילידת איראן, עלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1959, נישאה והביאה לעולם ארבעה ילדים בישראל. היא למדה והרחיבה את השכלתה. כיום היא מעבירה את מורשת יהדות איראן המפוארת לדורות הבאים בהרצאות ברחבי הארץ.
בעקבותייך אימא הינו פרי עטה השלישי. המיוחד שבו – הספר נכתב כביכול מפיה של אימה ג'וואהר בת חאט'ון ג'אן, המגוללת את סיפור חייה מרגע שנולדה ב־1923 עד יומה האחרון ב־14 באפריל 1974.

סיפורה של האם מובא בגוף ראשון: "הייתי בת חמש כשאימי חאט'ון ג'אן כרעה ללדת את ילדה השמיני. החורף באותה שנה היה קשה מאוד ובמשך כמה ימים ירד שלג ללא הפסקה והדרכים היו חסומות. בזמן הלידה צעקה אימי בלי סוף מכאבים, וכוחותיה הלכו ואזלו. המיילדת הזהירה שיש בעיה ויש צורך דחוף להזעיק רופא. טלפונים לא היו בנמצא בימים ההם, ובגלל תנאי מזג האוויר הקשה לא הסתייע בידי הרופא להגיע.
הבית היה הומה אדם. כל המשפחה המורחבת חיכתה לנס. אחותי הבכורה, שעזרה למיילדת בחדר הלידה, יצאה מהחדר ובידיה קערה שאותה נשאה בזהירות צמוד לחזהּ. היא דחפה את דלת העץ הכבדה עד שנפתחה מעט, צעדה החוצה, ואז שפכה את תכולתה של הקערה על השלג הלבן שמחוץ לבית. כתם אדום ענק החל להתפשט בשלג הטרי."
אימה של יפה מספרת על המנטליות באיראן במחצית הראשונה של המאה העשרים דרך רגעים מרגשים, מותחים, מטלטלים ואף משעשעים שאירעו לה, למשפחתה ולקרוביה. בהמשך היא מתארת את קשיי הקליטה שחוותה המשפחה עם עלייתה לישראל ואת חייה בארץ.
זהו ספר סוחף ומרגש.

ספריה הקודמים של יפה: אישה מורדת – על חייה בשני עולמות, איראן וישראל, וזבוב חי – טוב מפיל מת – סיפורים קצרים עם מוסר השכל מאוצר השפה הפרסית.