"זה כל כך מעצבן שיש הרבה צבעים בעולם…
הייתי רוצה שהכול יהיה אדום ורק אדום!
שהדשא יהיה אדום, שכל הפירות יהיו אדומים,
כל הבגדים שלי והצעצועים, ושאפילו הקשת בענן תהיה אדומה!"

באריקי אוהב רק את הצבע האדום. אוהב אותו מאוד. הוא אוהב ללבוש רק בגדים אדומים, לאכול רק דברים אדומים, ולשחק רק בדברים אדומים. אבל מה קורה כשבארי יוצא לגינה או לים? איך בארי מתמודד עם כל הצבעים האחרים שיש בעולם?

הספר העולם האדום של באריקי מתאר תופעה נפוצה בקרב ילדים שנצמדים לצבע אחד בולט ומתעקשים עליו, לפעמים מנסים להכתיב לסביבה להשתנות לצבע האהוב, ולפעמים נותרים מתוסכלים מאוד כשהדבר בלתי אפשרי, שהרי העולם שלנו מורכב מכל כך הרבה צבעים יפים ורבי משמעות… בספר, בארי יוצא מעט מעולמו האדום, ומתחיל להבין שיש מקומות שבהם פשוט צריך לשחרר ולתת לטבע לעשות את שלו.

זהו ספרו הראשון של שמעון לזימי, אבא של באריקי, שמאפשר לו לחיות בעולמו האדום עד כמה שאפשר, אבל גם מנסה לחשוף אותו לצבעים יפים נוספים.