ד"ר משה מוסק, מוותיקי ובכירי הארכיונאים בישראל, לשעבר גנז המדינה ומנהל מכון "גנזים" של אגודת הסופרות והסופרים העברים, חושף כאן לראשונה פרשיות לא ידועות שהיו גנוזות בתיבות פנדורה בארכיונים שונים בארץ ובעולם:

כיצד גנב גנז המדינה העתידי, ד"ר אלכס ביין, מאות כתבי יד מהארכיון הממשלתי של מזרח־גרמניה והבריח אותם לישראל?
מדוע ראש הממשלה דוד בן־גוריון מינה ספרנית, עולה חדשה מארצות הברית, לניהול הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל הצעירה? ואיך הופק – ולמרבית האסון, אבד – הסרט העלילתי העברי הראשון? ומי היה המנהל הבוהמיין של ארכיון אגודת הסופרים, שיצא למסע הרג המוני באירופה נגד פושעים נאצים?
ולמה חזר באותה עת חוקר הקבלה, פרופסור גרשֹם שלום, משליחות לאירופה, הלום ובפוסט־טראומה? ובאילו נסיבות ניהל נשיא המדינה לעתיד רומן אינטימי סוער עם מי שתהיה ראש ממשלת ישראל? ומה יכולים לגלות לנו הסודות החבויים בתיבות הפנדורה בארכיונים השונים בישראל על פרשיות אהבים בהסתר? ומדוע סופו הטרגי של אופה הבורקס מירושלים עורר סערה ציבורית שהביאה להקמת ועדת חקירה ממשלתית? וכיצד הוברחו מישראל (בניגוד לחוק) כתבי היד של פרנץ קפקא ונמכרו במכירות פומביות בגרמניה? ולמה כינה משה שרת את בן־גוריון רוצח (!) לאחר טקס הכרזת העצמאות?
פרשיות עלומות ומרתקות אלה ועוד רבות אחרות נחשפות כאן לראשונה הודות לידע הרחב של ד"ר מוסק ובזכות נגישותו רבת השנים לאוצרות הארכיונים בארץ ובעולם, ומתוארות פה בסגנונו השנון והקולח.