יהודה מיטב נולד למשפחה מרובת ילדים בשכונה ענייה וקשה. בילדותו הועבר לקיבוץ יד מרדכי, ושם השתנתה דרכו. בשדות הקיבוץ ובמרחבים הפתוחים, כשרוח הים מכה על פניו, גילה לראשונה את כוחו של הדמיון ואת היכולת לספר סיפורים – קול פנימי שמלווה אותו מאז ועד היום.
ב־1987 עבר לאוסטרליה, שם הקים בית חדש, מצא אהבה והפך לאזרח של שתי יבשות – ישראל ואוסטרליה, זיכרון ודמיון. סיפוריו נולדים מתוך המפגש בין שני העולמות הללו. ספריו נובעים מחוויות חיים אמיתיות, ובמיוחד מתוך כאב עמוק. יהודה בחר להפוך את הפצעים שצבר בחייו לאור שהוא מעניק לאחרים. הוא מאמין שגם השבר העמוק ביותר יכול להפוך למתנה, בעיקר עבור ילדים שזקוקים לקול שיראה אותם, יחזיק אותם ויחזק אותם. ספריו נכתבים באהבה, בחסד וביושר. הם שזורים בטבע, בזיכרונות ובכמיהה לחמלה. עכשיו, כאדם בוגר, הוא בוחר להגיש אותם חזרה כמתנה לעולם שעיצב אותו, וללבבות שעוד מחפשים תקווה.