הזריקה התשיעית הגיעה, כל אלה שקדמו לה לא היו חשובות, הזריקה התשיעית העיפה אותי ואת הישבן הכחול שלי למקומות שרק אלוהים מטייל בהם, אלטון ג'ון ואשף משחקי המזל רצו לי בראש יחד עם אריק קלפטון, מרילין מונרו, טינה טרנר, רוג'ר דאלטרי, אן מרגרט הכוסית, בואו ננגן, בואו נזיין, כולם ביחד להתכונן, קבוצה של סטודנטים לפסיכולוגיה מפטפטים בזמן ש"טומי" באוזניות מנגן שוב ושוב.

לא ידעתי שכביש מספר 4 ילווה אותי כל חיי, מנתניה להדסים לכפר סבא לשלוותא לתל אביב לארצות הברית וחזרה לפרדסיה.
לא ידעתי שאצטרך לחיות שלושים שנה של שחור לפני שאחיה שלושים שנה של אור. לא ידעתי שכביש מספר 4 יהיה הכביש האפל שלי, אך יום אחד יהיה גם הכביש המואר שלי.

משה לילוס, יליד נתניה בשנת 1961, יזם. ארגן, הפיק והקים במשך כארבעים שנה, מאות תערוכות וכנסים, בארץ ובחו”ל, במסגרת חברות “כנס” ו”קבוצת שטיר”. נשוי + בן אחד.
ב־1984 יצא ספרו הראשון, ספר שירה בשם “עד כאן”, ותחביבו העיקרי הוא טריוויה – פשוט לדעת הכול על הכול.