לשקר אין רגליים, אז הוא רץ על הידיים ככה בלי חלק תחתון וצוחק כמו מטורלל. אין לו בעיה עם זה, הוא לא נראה מוטרד. לפעמים הוא קצת מתעייף אז מביאים לו את הכיסא שלו ומגלגלים אותו מסיטואציה לסיטואציה, לאן שצריך. והכול בסדר, יש מטפלת, יש קצבת נכות, לא חסר לו כלום.
והאמת, יש לה רגליים יפות וארוכות וחלקות וקווים עדינים ושיזוף מושלם והיא יודעת לעשות פוינט כמו שאף רקדנית לא יודעת.
ופעם בשבוע הם שוכבים ואז יוצאים לאכול משהו בנמל, להריח קצת ים, לטעום קצת מלח. והשקר מדלג מבסוט בין השולחנות, צוחק כמו מטורלל, מרים ארנקים מתיקים תלויי משענות, וההיא מנסה לחלץ עקב מבין חריצי הדק המלוח של הטיילת, נוקעת כל שבוע קרסול אחר.

עמיחי לבון – מחבר הספר “גיהנום עם נוף לים”, יליד העולם הזה, כותב ומוחק כבר שלושים שנה. זהו ספרו השני.