ב-2003 הגשימה נתיבה כפתורי חלום והצטרפה לתוכנית פוּלְבְּרַיְיט האמריקאית, שבמסגרתה מתבצעים שיתופי פעולה של חוקרים ומרצים בין מדינות מפותחות לַמדינות העניות ביותר בעולם.

“כמעט כל יום ואפילו כל שעה בשהותי בבנין שבמערב אפריקה צבטתי את עצמי להעירני לעובדה שאני לא חולמת, אלא ממש חיה פה, באפריקה, ברגע זה. אוכל לקרוא לשנה זו בבנין ‘שנת הצביטות שלי’.

השנה שלי באפריקה, מאוגוסט 2003 עד יולי 2004 , הייתה אחת השנים המיוחדות והמאתגרות ביותר בחיי. זו הייתה ממש הרפתקה. כל יום בחיי אני לומדת משהו, אחרת זה יהיה יום מבוזבז. מובן שבשנה בבנין למדתי המון, בלי סוף.”

כאישה ישראלית חברותית ואנרגטית, פרופסור למתמטיקה ומדעי המחשב, לא פלא שכפתורי הפכה לאטרקציה באפריקה: “ארגנתי כנסים והופעות, והרבה אנשים רצו להכיר אותי. כל ערב הייתי מארחת אנשים מהאוניברסיטה, אומנים מקומיים או סטודנטים. הייתה לי מרפסת גדולה בבית, וכל מי שהיה עובר, היה נכנס. גם הוזמנתי לבקר בכפרים, ראיתי טקסים מסורתיים של הילידים וערכתי תערוכת אומנות.
הייתי הישראלית היחידה בבנין, והמקומיים מאוד התעניינו בישראל – ארצו של ישו.”

נתיבה כפתורי – פרופסור, ציירת ושחקנית – כשמה כן היא, מחפשת תמיד נתיבות מקשרות בין אנשים, נושאים ותכנים.