“אנחנו יודעים מה אנחנו, אבל לא מה היינו יכולים להיות”.
ויליאם שייקספיר

“בכל אחד אהוב, יש את האופל שלו. גם בך יש את האופל שלך”, כותבת רות ורדי קמחי בשיר ‘כל אחד’, ומסיימת בשורות המצמררות: “חבק את האופל שלי, נשק את הלילה שלי, אהוב את החשש שלי, ואני את שלך” — היש שורות חזקות יותר בעברית? ללא ספק, במילים אחרונות אלו מגולמת השירה של רות במלואה. זאת שירה רוויה בחושניות, ארוס, תשוקה עזה, אך גם במשיכה, באומץ ובמגע ממשי עם האופל, עם “הלילה שלי”; שירה המעזה להביט קדימה, לנדוד, ללכת לאיבוד, אך גם יודעת את הדרך חזרה אל הבית, אל חיק ‘פונדק חיינו’. ספר שיריה של רות כתוב בשפה מדויקת, כנה ועשירה בקולות, מראות, טעמים ומגעים חזקים עם הממשי והמעורפל, עם היש והחומק — אך יותר מכול, זהו ספר שירה השומע את תדר האמת, את קולו של “זה שקורא לי”, שהינו עולם ומצפן, בו טמון במלוא כוחו ויפי שירתו, “רק אני עצמי”.
יקיר בן-משה

רות נולדה בקהיר בשנת 1956 בשם הנרייט, לאמה פורטונה שהתאלמנה במהלך הריונה.
מעט לאחר היוולדה, הן עלו לארץ יחד עם דודה, אחיה הצעיר של האם, אלבר, והשתכנו באופקים. שם פגשה האם את בעלה השני, אלי, ונולדו להם שתי בנות ובן, אסתי, אילנה ואורון.
שנות ילדותה של רות עברו עליה באופקים, יהוד ופתח תקווה. בבגרותה התגוררה בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, במדרשת בן גוריון, בבאר שבע ובעומר.
מנישואיה הראשונים לאהרל’ה ורדי ז”ל נולדה בתה לירון.
מנישואיה השניים לאבי קמחי ז”ל נולדו ילדיה אהד (תום) ואופיר.
רות עבדה כ-12 שנה בתרכובות ברום בע”מ וכ-22 שנה בקריה למחקר גרעיני.
עם השנים רכשה חמישה תארים אקדמיים, בחינוך ואמנות, במינהל עסקים ובמשפטים. עם זאת, הכתיבה והאמנות ליוו אותה תמיד והיוו עבורה מקלט של נחמה והנאה.
בסוף שנת 2018 יצאה לגמלאות ומתגוררת זה כ-30 שנה בעומר.
בין תחביביה: גינון, כתיבה, ציור, צילום, עיצוב, פיסול, משחק והתנדבות בקהילה.
זהו ספר הביכורים שלה, בו היא משלבת שירים ויצירות אמנותיות שלה.