השבלולה שמה לב שבכל פעם שמשהו לקיפוד לא מסתדר
הוא מייד מתעגל, מתכדר, מסתגר
ובורח למקום אחר.
ואם הדברים כלל אינם מובנים,
הוא ממהר ושולף קוצים
ופוגע בלי כוונה דווקא בחברים הקרובים.
הוסיפה השבלולה ואמרה,
“בוא שב איתי לשעה קלה
“בּוֹא שֵׁב אִיתִּי לְשָׁעָה קַלָּה
ואספר לך מעשייה מעניינת ונחמדה”

מה קורה לקיפודון הקטנטן שמנסה למצוא חברים? מדוע הוא מתכדר ומתכנס בתוך עצמו?
ומי היא אותה שבלולה שמספרת לו מעשייה מעניינת ונחמדה?
ואיך למעשה כל זה נוגע בנו, ילדים ומבוגרים, בכל הקשור לתקשורת נכונה, תקשורת שניתנת להבנה?
כיצד אנחנו מפרשים את הצד השני, וכיצד הדבר עלול לגרום לפרשנויות שונות, ובהתאם – לתוצאות שונות?

טליה צברי ג’יבלי, אימא לארבעה ילדים, בעלת תואר בתקשורת, מאמנת לתקשורת נכונה,
מלווה תהליכי שינוי בחיים ומעבירה סדנאות בתקשורת.
זהו ספרה הראשון שנכתב מתוך ניסיונה העשיר בעבודה עם אנשים בכל הגילים.