קירות לבנים, כמו אצלי בחדר, אבל פה יש חלונות ודלתות. החלונות מסורגים. בדלתות חסרות ידיות.
מושיבים אותי על כיסא, לצד שולחן. מולי גבר זקן, שערו לבן.
“מי אתה?” אני שואל בלחישה. אין תגובה, שקט. איפשהו, במחשבותיו, הוא נמצא בעולם אחר. אני קם.
“למה קמת?” מגיעה תגובה מיידית של דמות לבנה, דמות גדולה, שמקרינה כוח. בקצה השני של האולם צעקה לא מובנת, חסרת מילים.

אנדרי קוּדש עלה לישראל מפולין בגיל 25 וקשור לעולם האומנות מגיל צעיר. כשחקן בוגר מכללה לתיאטרון הוא הופיע רבות על הבמות. כצייר וגרפיקאי, עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד בארץ ובחו”ל.
אך חלק חשוב בעשייה האומנותית שלו שמור לספרות, והוא כתב יצירות קצרות המאופיינות בגישה אימפרסיוניסטית לעולם שסביבו.

“קונרד – יומנו של לוחם” הוא הרומן הראשון שלו באורך מלא, אשר תורגם מפולנית על ידו.

“קונרד” הוא ספר לא קל. לפעמים מפתיע בתיאורי מצב מאוד ריאליסטיים, אך למרות תוכן קשה, לפעמים מזעזע, הספר אופטימי מאוד. הגיבור נמצא במצבים חסרי תקווה, ולעיתים נראה כי אין מהם מוצא. הוא נלחם, כאשר הוא רואה לפניו סיכוי קטן להצלחה. לחימה נגד מצוקה, נגד פסקי הדין של הגורל. מטרה שהופכת למשמעות החיים של ויקטור פרנקל.
ניצחונם של האדם והאהבה.