עגילי דובדבנים
“השחר עוד רגע עולה. סבתא כבר הרתיחה מים בסמובר, כדי להכין לנו תה חם בניחוח ורדים, עם תבלינים שמוסיפים טעמים וריחות מיוחדים.
עוד רגע נשב רק אני וסבתא בבוקר הקריר והשקט. אני יושבת לרגליה על שרפרף קטן וחמוד, והיא מוזגת לי תה ולא שוכחת להזכיר: “היזהרי, ילדתי, זה מאוד חם”.
סיפורים קצרים, המלווים בציורים מעשה ידיי, מרגעים שזכורים לי מהילדות. רגעים שונים עם סבתא, שהיתה דמות דומיננטית בחיי. על החיבור שלי לטבע שהיו חלק מנוף ילדותי, על הקשר שלי עם אבי ואימי. המפגשים שלי איתם ברגעים שזכורים לי, היו זמן יקר בשבילי, הייתי מאושרת בהם.
מיה יקרה, את הבעת בגעגוע ברגש בהמון אהבה וחמלה לכל מי שהיה בסביבתך. אהבתי מאד את יחסך הבוגר להורייך גם אם היה לך מה לומר להם אמרת בעדינות בכבוד ובלי כעס. יחסייך עם סבתא העלו לי דמעות בעניים. אני לא רוסייה אך סבתא שלי חיה איתנו עד יום מותה. ואני הייתי דבק שלה. כל ציורייך מדהימים וזה עם סבתא מוחשי מאוד. כל הכבוד על הפתיחות החשיפה והיצירתיות. אוצר מורשת, לך ולבני משפחתך. תבורכי על הכישרונות שיש לך.
מאיה היקרה , השירים מרגשים ונוגעים לליבי.... ובזמן שאני קוראת אני שמה לב שאני מחייכת כל הזמן....תודה לך
ספרים נוספים
טוען
