“רַק לָאַחֲרוֹנָה הִתְחַלְתִּי לֵהָנוֹת מִסֵּדֶר יוֹם נוֹחַ שֶׁמֻּתְאָם רַק לִי […] רַק עַכְשָׁו אֲנִי חוֹזֶרֶת לְהַרְגִּישׁ קְצָת צְעִירָה וְיוֹתֵר עֵרָנִית. זֶה לֹא הַזְּמַן לִנְכָדִים!!! ]…[ עַכְשָׁו אֵין לִי זְמַן לְלַמֵּד אוֹתָם לִהְיוֹת הוֹרִים!”

בכנות, עד אז המילה “סבתא” לא התגלגלה לי טוב בפה, אבל מאז… מאז חוויתי חוויות סבתאות רבות, שאני משוכנעת שגם סבתות אחרות חוות כמותן.
מאז ומעולם היה תפקידה של הסבתא חשוב, אך בשנים האחרונות החלו לחקור אותו מקצועית. כפסיכותרפיסטית, חוויותיי האישיות נרשמות אצלי גם בחשיבה המקצועית, ואחדות מהן מובאות כאן, בסבתא באה לעולם, בהומור ובלוויית קריצה.

חוה קדוש היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית ותיקה, מורה ומדריכה מקצועית המתמחה בין השאר בטיפול קבוצתי ובשילוב בין גישות מקצועיות שונות. חלק ניכר מזמנה היא מקדישה לכתיבת שירים וסיפורים, לציור וליצירה. ההומור כמו גם המקצועיות והרצינות ניכרים בכל עיסוקיה.