מגיל צעיר מאוד, אני כותבת את עצמי. ביומן אישי, בדפים האחרונים של מחברות בית הספר, בפתקים, בבלוקים הצהובים שאני מחזיקה בכל מקום, במחשב, בפלאפון.
בשנים האחרונות כותבת גם סיכום של חוויה מרגשת או סיכום של פגישה טיפולית.
כותבת ברכות בחרוזים, או בקצב של שיר,
מסכמת טיולים אתגריים, או מבטאת הלכי נפש.
במלאות לי שבעים, אני מבינה שכדי שלא אישאר לבד עם הכתיבה,
מגיע הרגע לארוז אותה באופן שתוכל להתגלות על ידי אחרים.
החשיפה לא מובנת מאליה, אך היא ממלאת אותי בהתרגשות גדולה.
מקווה שההתרגשות הזו תגיע גם לקוראים.
שרה