משסיימנו את עמל חיינו ויצאנו לגמלאות, עדיין חסרה לנו חוויה של ניתוק אמיתי מהיום יום, ולכן ארזנו את עצמנו ולאחר חודשים של הכנות יצאנו לדרך.
“בשעה 15:30 הגענו לאגם פנגוג צו. נסענו לאורכו עד לכפר ספאנגמיק שהוא הכפר האחרון שאליו רשאים מטיילים להגיע. ארבעים קילומטר מכאן נמצאת טיבט (כיום סין), והאגם נמשך לשם. האגם, מהגבוהים בעולם – 4,200 מטר מעל פני הים – מדהים ביופיו; מים מלוחים, קרים כמו קרח, מסביב הרי גרניט בצבעי שחור, חום ואדום, פסגות מושלגות וכל זה משתקף במי האגם הרגועים שצבעם טורקיז”.

ימים רבים וקסומים כאלה חווינו לכל אורך עשרת חודשי המסע.

המחבר צבי ליבנה ואשתו שושנה ז”ל יצאו למסע זה לאחר שסיימו חיים מלאי עשייה, היא כמורה והוא בצבא ובמערכת הביטחון, ניהלו משק חקלאי וטיילו במקומות שונים בעולם, אך למסע כזה שנמשך כמעט עשרה חודשים כשתרמיליהם על הגב, לא יצאו מעולם.

ספר זה הוא ספרו השני של צבי. ספרו הראשון שובר שגרה, יצא לאור בהוצאת אופיר ביכורים.