מסע אל עבר הסוף
ליאורי שלי, אני יודע שאת רגועה עכשיו, אבל אנחנו לא. אני חושב שהגעגוע אלייך לפעמים קורע אותי לשניים. לפני שנתיים איבדתי אחות ונולדה לי ילדה מדהימה. זה אכזרי בצורה שאני לא יודע לתאר. אני כל כך אוהב אותך ולפעמים כל כך שונא אותך.
השבת השחורה של רומן וינוגרדסקי קרתה כבר לפני כמעט שנתיים, תשעה ימים אחרי לידתה של בתו הבכורה, ניב. שני חיילים הופיעו בביתו לקראת חצות ובישרו לו שהדבר שפחד ממנו יותר מכול קרה: ליאור, אחותו הקטנה, התאבדה.
הספר מבטא את קולו של אח, של אבא ובעיקר של אדם המנסה למצוא פשר בתוך השבר והאובדן שהותירה אחריו אחותו האהובה. הכתיבה החלה כתהליך טיפולי, שבו נזכר בחוויותיו המשותפות עם אחותו ובחייו. אט־אט היא התגבשה לכדי יצירה מרגשת וחשופה, שנוגעת בכאב ובשמחה, באבל ובתקווה, ושרוקמת סיפור על כוחה של משפחה, על זיכרון, על אובדן ועל אהבה שאין לה סוף.
הי רומן.קראתי את הספר. כבר ידעתי שפטירתו של ליאור היא אבדה גדולה ובלתי הפיכה, אבל לאחר קריאת הספר הזדעזעתי מעומק הטרגדיה.
הספר נוגע בבעיות חשובות איתן מתמודדים אנשים, עבור חלקם הם הופכים לביקורתיים.
אני חושב שהספר יעזור למי שמאבד את יקיריהם.
אני מקווה שעם הזמן תוסיפו עוד פרק לספר הזה, בו יהיה מקום לתקווה ולהבנה שלמרות שקשה להאמין, עדיין יהיו הרבה דברים טובים ומוארים בחיים.
אני מקווה שתצליחו להתמודד עם המזל הזה והזיכרון הבהיר של ליאור יישאר בליבנו לעד.
ספר מרגש ואמיתי. הרגשתי תוך כדי הקריאה שאני ממש נכנס לראש של רומן.
היופי הגדול הסיפור הוא היכולת של רומן להעביר אלינו כל רגש שעלה לו במהלך התקופה. הרגשתי שאני שמח יחד איתו כשהוא כותב דברים חיוביים והרגשתי את הקושי כשהוא כתב דברים קשים. כל המשפחה שלי קוראת את הספר ואומרת כמה לא פשוט הספר לקריאה אבל כמה הוא חשוב כחלק מהתהליך שרומן עובר. מאוד ממליץ על הספר
ספרים נוספים
טוען
