מֵאָז וּמֵעוֹלָם אָהֲבָה אֲרִיאֵל הַנְּסִיכָה לִצְפּוֹת בְּיָפְיָהּ שֶׁל הַקֶּשֶׁת בְּעָנָן וְנֶהֶנְתָָה מֵחֶבְרָתָם שֶׁל חַדֵּי-הַקֶּרֶן שֶׁהָיוּ בָּאִים לְבַקֵּר בְּמַמְלַכְתָּהּ. לְאַחַר שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתָם זְמַן רַב, הֵבִינָה אֲרִיאֵל שֶׁחַדֵּי הַקֶּרֶן בִּמְצוּקָה וְנֶחְלְצָה לְעֶזְרָתָם עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ בְּמַדָּע וְקֶסֶם וּבְהַרְבֵּה אַהֲבָה.

לָתֵת לַקֶּסֶם מָקוֹם בַּלֵּב הוּא סִפּוּר הַמְּשַׁלֵּב הַרְפַּתְקָה, אֹמֶץ, דְּאָגָה וַחֲבֵרוּת.
קִרְאוּ וְגַלּוּ אֶת הַקֶּסֶם.

דְּבַר המְַּחַבֵּר: כְּיֶלֶד מְאוֹד אָהַבְתִּי לְהַמְצִיא סִפּוּרִים דִּמְיוֹנִיִּים, וְכַיּוֹם כְּאַבָּא אֲנִי זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם עִם בִּתִּי. יַחַד אָנוּ צוֹבְעִים אֶת הַדְּמוּיוֹת בַּסִּפּוּרִים בִּשְׁלַל צְבָעִים וּמַעֲשִׂיּוֹת. לָתֵת לַקֶּסֶם מָקוֹם בַּלֵּב, הִתְחִיל כְּעוֹד סִפּוּר בְּבֹקֶר שַׁבָּת, וּמִשָּׁם הֶחְלַטְתִּי לָתֵת לוֹ כְּנָפַיִם.

זִיו מֵדִינִי הוּא מְאַפְיֵן וְחוֹקֵר בִּתְחוּם הַחַדְשָׁנוּת וְטֶכְנוֹלוֹגְיוֹת בְּחִנּוּךְ. זִיו מַאֲמִין שֶׁגַּם מְבֻגָּרִים צְרִיכִים לָתֵת לַקֶּסֶם מָקוֹם.