“טמסגן” היא מילת הודיה לאלוקים יתברך, מילת תודה והערכה על מה שיש, על מה שקיים עבורנו. אדם צריך להוקיר את המתנה היקרה הנקראת חיים. את ערך החיים אי־אפשר לאמוד, הם חד־פעמיים ויקרי ערך. אנו, החיים על פני האדמה, על פני ארץ אבותינו, ארץ ישראל, זכינו בהם. רבים וטובים חלמו ולא זכו להגשים. תודה על כך ועל אינספור מתנות מהבורא. אין דבר שהוא מובן מאליו. אין צורך להיקלע למצבי קיצון כדי להעריך את הקיים ואת מה שיש עבורנו ולנו, אלא תמיד עלינו להודות, להתפעל ולחיות את החיים בעוצמה, בהתלהבות ובהערכה, ולומר תמיד תודה, טמסגן.

אובית היא ילידת אתיופיה שעלתה ארצה במבצע שלמה בשנת 1991. בספרה טמסגן היא מספרת על אורחות חייה בילדותה, על עלייתה ועל התמודדותה עם מה שהחיים מזמנים לה. הספר מספק כלים להתנהלות בריאה, אוהבת ומעצימה עבור כל אדם, באמצעות ניסיונה האישי והשקפת עולמה החיובית והמופלאה.

אובית יהודית בלאי סולומון, נשואה באושר לאמיר ואימא לארבעה בנים נפלאים – אריאל, סמואל, ארז ואסף; הנדסאית אלקטרוניקה, עובדת יותר מחמש־עשרה שנים בתעשייה האווירית “אלתא” אשדוד, בגאווה גדולה ובסיפוק אדיר. אובית היא מאסטר ב־NLP ואוהבת כל אדם באשר הוא אדם, אוהבת את הטבע העצום, מאמינה בעשייה ובלמידה מתמדת, ומאמינה בכל עזרה ותמיכה לכל מי שאפשר וצריך, שכן הנתינה היא הקבלה הגדולה; אובית מאמינה תמיד שהכול מלמעלה והכול לטובה, ומבקשת להודות על הכול ולפזר אהבת חינם לכל אדם, לבריות ולטבע, כי העולם שייך לכל הנבראים.