יצאתי לחיים חדשים, בסוף ימיי, חסר בית משלי בגלל המפלה שחוויתי בגלל בתי. ובהמשך פטירתה של אישתי היקרה שהייתה כל חיי. אשתי היקרה, שהייתה כל חיי, נפטרה, אולם בהמשך הכרתי אישה טובה ויפה, ואני מקווה שאני בדרך הנכונה. הרבה זמן לא נשאר לי. הספר חוצה זמנים ותקופות בחיי, מיום עליתי ארצה כילד בגיל שמונה ועד גיל שמונים ואחת, על כל הבעיות, השמחות והחוויות שעברתי לאורך הדרך.

לעולמם של הצברים נכנסתי כילד גלותי ומפונק, ורציתי להיות כמוהם בכול. גדלתי בהתיישבות העובדת, בעודי סופג בבית הוריי ז”ל ערכים של ציונות ואהבת הארץ. חוויתי על בשרי בעבר את החיים בגלות, ללא זהות לאומית ועם רדיפות של המשטר. כיום, כשאני מסתכל לאחור על חיי בגיל שמונים ואחת ושואל איך עשינו זאת, אני מבין שרק באמצעות כוח רצון, סבל והבנה ששום דבר אינו מגיע בקלות. יהא זכרם של הוריי היקרים זכור לטוב לדורות הבאים.
אריה וטובה נחמן:
הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו.