“וְעִם מִי כָּאן אֲשַׂחֵק וְאֶשְׂחֶה בֵּין אַלְמֻגִּים?
אֲנִי דָּגִיג קָטָן וְהֵם דָּגִים גְּדוֹלִים.
הַבִּיטִי וּרְאִי כַּמָּה הֵם מְשֻׁנִּים,
הַשִּׁנַּיִם כֹּה חַדּוֹת, הַסְּנַפִּירִים מְשֻׁנָּנִים.
לְעוֹלָם לֹא אֶסְתַּגֵּל וְלֹא אֶמְצָא לִי אַף חָבֵר,
אֲנִי לֹא כְּמוֹתָם, אָנָּא הָבִינִי, אֲנִי שׁוֹנֶה, אֲנִי אַחֵר”.

כרישון קטן בשונית כחלחלה מבקש להתמודד עם שינויים רבים כשאימו לוקחת אותו למקום חדש.
ילדים רבים חווים פרידות, מעברים התפתחותיים, מעברים בין מסגרות, מעברי דירות ועוד. כל שינוי טומן בחובו קושי, אך יש בו גם הבטחה ותקווה שהוא יוביל לצמיחה ולהתפתחות.

הכריש, סיפור נפלא ונוגע ללב הכתוב בחריזה נהדרת, בשפה רהוטה ובמקצב קולח, עוסק בהסתגלות למצב חדש, בחיזוק תחושת המסוגלות ובעידוד העצמאות.

שרון שמיר, פזמונאית וסופרת ילדים, מנהלת אתר הבלוג ששמו “מילים של שרון” (sharonwords.co.il) ומעבירה סדנאות כתיבה. לספר זה קדמו שני ספרים: ספר הילדים “הבננית והמשמש” וספר השירים “מתחת לעור”.