“אין ברירה, מיי, אנחנו חייבות לקחת את הסיכון. נעטוף את עצמנו עד כמה שאפשר בשרוולים ארוכים, כפפות, כמה שכבות של מסכות זו על גבי זו, ונתמרח באלכוהול לחיטוי. נעשה הכול כדי להגן על עצמנו. אולי אפילו נרכיב משקפי שמש ונחבוש את כובעי החוף שלנו. מה את אומרת, אה?” אני דוחפת אותה קלות ומשווה עליצות לקולי, “אנחנו ניראה כמו תיירות מאמריקה או סתם כמו שתי משוגעות.”

אם חד־הורית מקבלת מבנה שיחת טלפון, ובה הוא מודיע לה כי הכניס להיריון בחורה שפגש במהלך טיול במזרח, ובאותה נשימה מכריז שהוא מתנער מכל העניין.
הָאֵם – נחושה בדעתה לקבל על עצמה את האחריות למעשי בנה מחליטה לטוס לסין.
היא בונה לעצמה חיים חדשים – מזמינה את הבחורה ההרה להתגורר עימה בדירה ששכרה, מתערה בחיי העיר – כל העת מתוך מחשבה שמגוריה שם קצרי מועד. ואולם התפתחויות בלתי צפויות מובילות אותה להאריך את שהותה מעבר למתוכנן, עד שהיא מוצאת עצמה נעולה בעיר הנתונה בסגר בעקבות מגפת הקורונה.

בת־שבע מנס – עיתונאית, עורכת ומתרגמת – חיה בשנים האחרונות בסין.