אֱמֶת

תִּכַּנְתִּי לִי גִּיר,
חֲצַבְתִּיהוּ מִסֶּלַע
לַחְקֹק בּוֹ הַשִּׁיר,
עַל אֱמֶת – מָה יִשְׁוֶה לָהּ?
בְּדַרְכִּי יַקְדִּימֵנִי אוֹרָהּ הַבָּהִיר,
אֶעֱבֹר נְכוֹחָה, יָשְׁרִי לֹא יִתְפַּתֵּלָה.

שָׂפָה וְשִׁירָה
שִׁירָה וְשָׂפָה
הַחִיפּוּשׂ אַחַר הָאֱמֶת
הַפְרָדַת הַטָּפֵל מֵהָעִיקָּר
אַהֲבַת אֱמֶת כְּעִיקָּר
הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה
אַהֲבַת הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה

אֶחָד שָׁלֵם יָרַדְנוּ מֵעוֹלַם הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה לְעוֹלָם מוּרְכָּב, שֶׁבּוֹ עָלֵינוּ לְהַפְרִיד בֵּין הַטָּפֵל
לָעִיקָּר וְלִצְעוֹד מֵהָרָצוֹן הַמּוּחְלָט לְקַבֵּל אֶל עֵבֶר הָרָצוֹן הַמּוּחְלָט לָתֵת.
נִפְרַדְנוּ לִשְׁנֵי חֲצָאִים בְּמַטָּרָה לַחְזוֹר וְלִהְיוֹת שׁוּב מְאוּחָדִים,
מְאוּחָדִים טֶרֶם יַגִּיעַ הַיּוֹם בּוֹ נִידָּרֵשׁ לָשׁוּב אֶל אוֹתוֹ עוֹלָם.
עוֹלַם הָאֱמֶת שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאנוּ.
לָשׁוּב יָד בְּיָד, שְׁלֵמִים, נֶאֱחָזִים בְּאַהֲבַת אֱמֶת,
בְּאַהֲבַת הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה