“עכשיו כואב לך, אפרוח מתוק שלי, ועכשיו נעשית לחלק מהעם. כאב ושמחה נמצאים אצלנו יחד, תקווה וחזון במציאות של הסתר. אבל בסוף המנהרה החשוכה יש אור גדול”.

הספר הזה הוא סוג של מדרגות. ממקום נמוך מאוד שהגענו אליו עכשיו אל מקום אחר, אל עתיד גבוה, אל בית חדש־ישן שמצפה לנו, סמוך ונראה, עומד אחר כותלנו, ושבו בנים לגבולם. בעזרת ה’ בקרוב ממש, אמן.

בעידן של מערכות בינה מלאכותית רבות עוצמה, המנוצלות כנגד האנושות, מתקיים לו אי קטן של אור ושל טוהר, כאן בארץ ישראל. בית המקדש עומד על תילו, עבודת הקודש מתקיימת בתפארתה ובני האדם חיים ומרגישים את הקשר היומיומי שלהם עם הבורא. על רקע עידן זה מסופרים קורות חייה של שובי, ילדותה, עלייתה לארץ ושאר ההתמודדויות שלה, של בני משפחתה ושל בני אותו הדור, שזוכים לראות בית מקדש בתפארתו ועדיין מתמודדים עם אורות וצללים.

כותבת הסיפור, רינה אזולאי, היא מרצה למדעי המחשב במרכז האקדמי לב, ועורכת התכנים של אתר השבת shabes.net ואתר לקראת בית המקדש beitmikdash.org. מטרת הספר היא לחבר אותנו, מתוך החיים הנוכחיים שלנו, אל חזון אחרית הימים:

וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי
וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי
עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי
כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
(ישעיהו נו, ז)

*הכותבת מבקשת שלא לרכוש את הספר בשבת.