המארג האנושי של החברה הישראלית סיקרן את קטי הרטמן גואר מאז ומתמיד. קטי עלתה ארצה בגיל 22 לבד בדרך לא שגרתית ממזרח אירופה. רוח הציונות בערה בה אז ועדיין בוערת. היא באה מסביבה יחסית הומוגנית מבחינה תרבותית. לקח לה שנים לפצח את הרכבה הרבגוני של האוכלוסייה בארץ.

לאחר פרישתה מהעבודה רבת השנים בתחום ההוראה, התפנה לקטי זמן לעיסוקים חדשים. במרכז התעניינותה נשארו האנשים שנוגעים ולא נוגעים בחייה. קטי החליטה להתחקות לאחר קורות חייהם של שכניה בבניין מגורים רב־קומות.