״כפי שאתם רואים, גבירותיי ורבותיי, אלה מכתבי פיטורין של כל אחת ואחד מכם״, הוא אמר בקול שקט, ״מה שחסר בהם זה רק תאריך וחתימה. אני לא יודע מה היה נהוג כאן לפניי, אבל זה נגמר. בקצה החדר ישנה ערמה של ספרונים. זהו התקנון החדש של הסניף, המפרט כללי עבודה, שעות עבודה ומנוחה, קוד לבוש, תקנון למניעת הטרדה מינית ועוד. עליכם ללמוד אותו בעל פה. יש לכם תקופת חסד עד סוף החודש. מתחילת החודש הבא, מי שלא יעמוד בתנאים המפורטים יקבל מכתב הפיטורין חתום עם תאריך. שיהיה לכם ערב נעים. יום העבודה מתחיל מחר בשמונה וחצי בבוקר״.
״אני לא יודע במה הסתבכת עם האיש הזה״, הוא אמר בשיחת טלפון, ״אבל זה האדם האחרון להסתבך איתו. הכי מדאיג אותי שלא הצלחתי לגרד שום מידע על עברו לפני שעבר לגור בצרפת בגיל 37, פרט לארץ הולדתו. תיזהרי״.

לסניף פריזאי של חברה פיננסית בינלאומית מגיע בוס חדש, מינוי שרירותי של הנהלה ראשית. קר, מנוכר, אכזר. אדם בלתי נסבל. התנהגותו גורמת להתמרדות של חלק מהעובדים המנסים לסלק אותו. בשיא מאבק הכוחות, ביקורת רשות המיסים בסניף פותחת שרשרת אירועים שבמהלכה מתגלות פנים נוספות של הבוס ובסופו של דבר העובדים מבינים כי הוא היה האיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון.

הסופר, שגיב בורמן, הוא יועץ מס, בעלים של משרד לייעוץ מס המתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי. לסופר מספר מאמרים מתחום מיסוי ישראלי. זהו רומן הביכורים שלו.