אקסיום
חרא בתחת בתוך פיתה בחלל. הרי לכם כריכה אחורית.
“…ושלא תעז להתרחק ממני במשך כל השהות שלנו שם. יש שם יצורים שיכולים לערוף לך את הראש עם הגבות שלהם, כן, שמעת נכון, עם הגבות שלהם, והם לא יהססו להשתמש בהן בגסות גם אם רק תפליץ לא נכון לידם,” הדגיש בלרוג.
אקסי מבולבל, הוא לא מבין איך אפשר להפליץ לא נכון. כאילו, אם אפשר להפליץ לא נכון, אז איך מפליצים כן נכון? ומה זאת תיבת הפנדורה הזאת שהוא פאקינג פותח פה ככה באהלן-אהלן כאילו כלום…
טוב, תקשיבו ותקשיבו לי טוב יא חרייאתים, אתם עומדים לקרוא את “אקסיום”, ספר משוגע, סופר איכותי ומלא בהומור ממש מפגר וגם בסמים ובסקס ואפילו קצת עומק אשכרה: אתם עומדים לקרוא על אקסי ועל המסע שלו ושל עוד כמה פושטקים לרצוח את המשוגעת שרצחה את אבא שלו והלכה ככה סתם בלי סיבה מיוחדת. יש בו גם כוחות-על וגראס קסום. רק אומר ששמעתי שמועה שכל מי שלא קורא את הספר הזה מקולל בעולם התחתון אז וואלה, כדאי לקרוא אותו. וזה בכלל לא שקר.
זהו ספר הביכורים של יואב דריבן, סופר צעיר, חתיך, קול-על-מהחלל, אסטרונאוט, קפטן, דוקטור לזרתומונוקרטופולוגיה, חתיך שוב, סמל סקס בכפר קטן שאף אחד מכם לא מכיר ורק יואב מכיר את הדרך אליו אז אל תנסו בכלל להגיע אליו כי הוא ממש קיים, אוהד פסיכדליה, איש נחמד בסך הכול ומלך השגוזאורים. וזה אני! חה! כתבתי על עצמי כל הזמן הזה, אבל בגוף שלישי! עבדתי עליכם! שוף על הפרצוף שלכם, נפלתם בפח הערמומי שלי. זה אחלה ספר. ביייייי.
זה נכון אני באמת הייתי בחלל!
