כבסוף כל אירוע קשה, הכרזתי, “יאללה מסיבה!” והתחלתי לסדר את הציוד ולשטוף את שאריות הדם בניידת בזמן שאני שרה בקולי קולות ומנענעת את גופי ובעיקר את מחשבותיי, מתרכזת במילים הנדושות ומרפה מהמראות הקשים. כאלה אנחנו –אנושיים ודפוקים.

סיפורים מסעירים ומרגשים, המסופרים מנקודת מבטה של פרמדיקית צעירה, נקבצו לספר הייחודי הזה, המספק הצצה נדירה לעולמם המרתק והמטלטל של אנשי רפואת החירום. אירועים קיצוניים, כמו תאונת דרכים קשה, טיפול בפצועי מלחמה וחילוץ מתוך קבר בחול, ולצידם אירועים נוגעים ללב כמו סיוע בלידה או טיפול בניצולת שואה – הכול משמש בערבוביה: שכול וצער לצד הומור ושמחה, אובדן ופרידה לצד חברות אמיצה. ברקע ניצבת הגיבורה, המתמודדת עם אהבות נכזבות, עם דייטינג, עם קונפליקטים אישיים ועוד וחושפת בכך את אנושיותם של אנשי הצוותים הרפואיים, שלעיתים קרובות שוכחים ממנה.

זהו ספרה הראשון של קרן פייר, ילידת 1994, פרמדיקית במקצועה, אשר נכתב כחלק ממסעה האישי בחיים וכדי להעלות למודעות את עולם רפואת החירום וההתמודדות הכרוכה בו.