גיבורי הרומן תמרה ואורי, רומן מרגש ונוקב על אהבה גדולה שנולדה מצלקות עמוקות של דור שני לשואה. תמרה, בת למושבניקים יוצאי הונגריה שהגיעו ארצה היישר ממחנות הריכוז, גדלה בשנות החמישים והששים על רקע כאב של הוריה. אמה, ניצולת מחנה אושוויץ, הייתה אישה קשוחה, מרוחקת, ואלימה. לא ידעה לבטא אלא, את הכאב שהנחילה לבתה ללא רחמים. תיאור הנוף הפורח של המושב לא כיסה על האדמה החרוכה בנפשה. אביה היה אבוד בתוך זיכרונותיו מהמחנות. רומן סוחף ונוגע ללב על ילדה ונערה מוכה שגדלה בין שדות מושב וצללי זיכרון של השואה ומאידך הרבה ימי מקסם ילדות. התבגרותה כנערת "טום בוי " ועל זהותה המינית והמיניות שהשפיעו על חייה.

אורי, גדל בקיבוץ שהקימו ניצולי שואה יוצאי פולין ורוסיה, נשא ירושה של שתיקות. הוריו, שניסו לבנות עולם חדש לא הצליחו לתת חום ואהבה. הילד השקט מהקיבוץ הפך לצבר יפה תואר, אתלט, קצין מצטיין, אך נשא בתוכו לב מלא תהומות. כשאורי ותמרה נפגשים בשירות הצבאי, נוצר ביניהם קשר שחורג מעבר למילים. אהבה של עומק, שורש ומיזוג. הם מזהים זה בזו את הרעב לאהבה שלא קיבלו. החיים לוקחים אותם למסלול לא פשוט. רומן המתאר אהבתם העמוקה והמפלט האחרון אל הגשמה עצמית ואל האושר הנכסף, אסונות וצער. רומן על ההתמודדות של דור שני לשואה ועל בניית זהות חדשה בארץ חדשה. זהו רומן על תשוקה שממשיכה לפעום כול חייהם, על ההכרה שבאחר כבתוך עצמך. למי שמבקש/ת להרגיש, להיזכר, להבין. זהו רומן שאוחז בלב וברגש ואינו מרפה.

אליעזר (לונקה) גוטליב נולד בבריה"מ לשעבר בשנת 1946, עלה לארץ עם הוריו בשנת 1959, התחנך בקיבוץ לוחמי הגטאות ושירת 24 שנים בחיל המודיעין בצה"ל. במסגרת שירותו קיבל פרס החיל לחשיבה יוצרת.
לאחר שפרש מהצבא בדרגת אל"מ, שימש דירקטור בחברות עסקיות, בעיקר בתחום הפנסיה ושוק ההון.
לונקה נמנה עם מייסדי עמותת "אמיתי" למען מנהל תקין וטוהר המידות ופעל בה כיו"ר וכמנכ"ל בהתנדבות במשך כעשור. בהנהגתו זכתה העמותה באות הנשיא למתנדב.
בשנת 2010 זכה לונקה באות מפעל חיים על פועלו ותרומתו למיגור השחיתות הציבורית במדינה.
לפני פרישתו לגמלאות שימש במשך כ־15 שנים מנהל בכיר ברכבת ישראל והקים, בין היתר, את משרדי קריית הרכבת ותחנת הרכבת בלוד.