"קידה קשובה," אומרת ליה, מנערת לי את המחשבות. "זה עובד ככה: יושבים בישיבת זן," היא מדגימה, עוצמת עיניים ומניחה את כפות הידיים על הירכיים. "את הקידה אנחנו מפרקים לחתיכות. אני אתמלל לכם תוך כדי תנועה את מה שתאמרו לעצמכם בלב תוך כדי תנועה. כל יד, בתורה, נפתחת כלפי מעלה כשהיא עוד צמודה לירך (פתיחה פתיחה פתיחה), מורמת מעלה (הרמה הרמה הרמה) ונוגעת בחזה (נגיעה נגיעה נגיעה). ואז כל יד מורמת מעלה ונוגעת במצח, משם בחזרה לחזה, ואז לרצפה, ואז השתחוות, מצח לרצפה. עולים חזרה, מעלים את הידיים לסירוגין ומורידים חזרה לירכיים. שלוש פעמים." שיגעון, אני חושבת. רק זה ייקח לי חצי יום."

בכתיבה כנה וישירה מספרת לנו בילי נרו על חיפושיה אחר רוגע ושפיות בעולם שבו שום דבר לא שפוי ולא רגוע.
האם אפשר לברוח מטרדות הסביבה? מטרדות הנפש?
האם תראה קצת הבזקים של אור בקצה המנהרה?

שמש! הוא ספרה הרביעי של בילי נרו, ובו, כמו בקודמיו, היא חושפת אותנו למעשיה ולמחשבותיה בשפה פשוטה ובהירה, שלעיתים גם מעלה חיוך.

ספריה הקודמים של בילי נרו בסדרה:

מלחמה אדירה
התכנסות
חי בועט מת