״לִפְעָמִים חָשׁוּב לָתֵת בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יִרְאֶה שֶׁנָּתַתָּ. זֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ לִהְיוֹת צְנוּעִים וְלֹא לְהִתְגָּאוֹת בְּמַעֲשֵׂינוּ."

הסיפור מדבר על פניה השונים של הנתינה.
הוא משלב את חוכמת המעשה בחוכמת הלב של סבא וסבתא, הסוללים בדרכם הפשוטה והצנועה דרך חיים לצעוד לאורה.