“חרב בדם מכתים אדמה טהורה
עיניך לא חוזות בתעתועי שדים
הדם הוא דם ואת היא הקרופי”.
(בלדה רביעית, מות השני)

מעללי גבורה מופלאים, מעשי חטא שפלים, מסעות, מוות ואהבה. כמו בבלדה הקלאסית שזומרה מפי טרובדורים נוודים בין שבילים לעמקים, כך שירתה של יבשת אנטנטו מתעוררת לחיים בספר זה, הפותח לפני הקורא קול קדום בגוון חדש המאיר באורו את סיפוריהם של גיבורי עבר.

יבשת אנטנטו היא פרי דמיונו של פאול מארק אורינטניוס. בספר זה מוצגות בלדות עממיות של היבשת הדמיונית, שטרם נערכו על ידי סופרים אוריניים. יש להן מאפיינים ייחודיים מחד וכלל עולמיים מאידך, וכך הן מאבחנות ודנות במאפייני המחקר הפילולוגי, ההיסטורי, האנתרופולוגי והספרותי כפי שמתבצע על יצירות ספרותיות נשכחות.