בשנת 1884 החליט יהודי בן עשרים מבגדד לעזוב את משפחתו לכיוון הארץ המובטחת, ארץ “זבת חלב ודבש” על מנת לפגוש שם את הציביליזציה.

הייתה זו תחילתה של צעדה גורלית של שלושה דורות, שעברה דרך מערבולת הרשע השטנית של הרוסים והגרמנים אשר נמשכה עד שנות התשעים של המאה העשרים.

אנשי אקדמיה ואומנויות שפניהם היו לשלום, הפכו – בעל כורחם – לקורבנות, וחלקם לחיילים ולמרגלים שכל ייעודם היה לפעול למען הציביליזציה. אחד מהם מחבר הספר א.י.א שנולד בשנת 1943 בחיפה.