“אני מרגישה כאילו אני על רכבת הרים, כל הזמן עולה ויורדת. רק שהעליות הן לא באמת עליות – הן פשוט קצת פחות גרועות מהנפילות.”

לדניאל יש לכאורה הכול – אז למה היא לא מרוצה משום דבר?
ביומן חושפני ואמיץ היא משתפת במסעה כנערה מתבגרת לאורך שנות התיכון – מסע שאינו דומה כלל למה שדמיינה שיהיה. במקום לעבור את השנים האלו כמו “כולם”, היא נאלצת להתמודד עם אתגרים נפשיים וחברתיים שמובילים אותה אל הקצה.
בכנות חשופה וכתיבה חדה, דניאל מתארת תחושות של בדידות, לבטים קיומיים, חלומות ושאיפות, לצד קושי מתמשך, דיכאון ונפילה למקומות כואבים. בתוך כך היא מעלה על הכתב שירים ומחשבות פילוסופיות, וחושפת באומץ סוגיות כמו פגיעה עצמית, סטיגמות סביב בריאות הנפש וקושי לקבל תמיכה.

שמי לילך רבן, והספר הזה מבוסס על הסיפור האישי שלי. היומן נכתב במהלך התקופה החשוכה ביותר שלי: התיכון. בחרתי להוציא את הספר הזה לאור במטרה פשוטה אך עמוקה – להוכיח לבני נוער בגילי התיכון שאפשר לעבור הכול, אם רק עושים את הדבר הנכון ופוגשים את האנשים הנכונים.
הסיפורים ביומן אינם קלים, וחלקם עשויים להוות טריגר.
אבל דבר אחד אני יכולה להבטיח לכם: לסיפור הזה יש סוף טוב.
לפחות בינתיים.