בּוֹקֶר אֶחָד הִתְעוֹרַרְתִּי מִקּוֹלוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים. הֵם עָמְדוּ בְּפֶתַח הַמְּאוּרָה שֶׁלִּי וְרָצוּ לִתְפּוֹס אוֹתִי. בְּלִי לְהִתְרַגֵּשׁ, בְּשֶׁקֶט־בְּשֶׁקֶט, הִתְחַמַּקְתִּי מֵהַפֶּתַח הַשֵּׁנִי. הֵם רָאוּ אוֹתִי מֵרָחוֹק, וְהֵבִינוּ שֶׁפִסְפְסוּ אוֹתִי, וְאָז הֵבִיאוּ מַסּוֹק וְהִתְחִילוּ לִרְדּוֹף אַחֲרַיי מֵהָאֲוִויר! אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, "רוּצִי, רוּתִי, רוּצִי."

סיפור האהבה בין רותי הצבועה לאביטל יוגב שיגשג בתקופה שבה יוגב עבדה באזור שבו נהגה הצבועה להסתובב. יוגב שנתנה לה את שמה, "דיבררה" את הצבועה והנגישה לציבור את הקונפליקט בין חיות בר לסביבה העירונית.
הספר רוּתִי הַמְּפוּסְפֶּסֶת נכתב על מנת לשמר את סיפורה של רותי הצבועה גם למי שלא זכו להכיר אותה.

אביטל יוגב, נשואה לרמי, אימא ל-3 ילדים בוגרים וסבתא מכל הלב, היא פעילת סביבה המתמחה בחיבור הציבור לטבע המקיף אותו. היא מאמינה שאי אפשר לאהוב את הארץ בלי להכיר אותה. קסמי הטבע אינם מתגלים רק במפלים נשגבים או במרחבי המדבר, ניתן לגלות אוצרות של ממש גם בשדה או בחורשה ליד הבית. ספר הילדים הקודם שלה "לעוף רחוק קרוב לכאן" עסק גם הוא בשימור הסביבה.

ההכנסות קודש להעלאת המודעות לחיות בר בעיר.