אבא מולי. אני באה אליו מהצד ומחבקת אותו.
הוא גם מחבק אותי ואני לא רוצה לעזוב. אני רוצה להצטלם איתו כדי שתישאר לי תמונה, אני יודעת שזה הולך להיגמר.
אני מחפשת מישהו שיצלם, ואז אבא אומר לי: "למה את צריכה את התמונה?"
אולי הוא רצה להגיד לי בזה: "אני תמיד אחבק אותך."
אף אחד לא מצלם ואני ממשיכה לחבק –
ומתעוררת.

עוד חיבוק אחרון הוא ספר שעוסק באובדן, אבל, החלמה ומה שביניהם, ובו נחשפים בפניכם הכאב, הקשיים, הדמעות והחיבוקים שיגעו בנפש של כולם.
אפרת דמרי, בת 20, איבדה את אביה כשהייתה בת 13. זהו ספרה הראשון.