“אנחנו במיטה, הבית נרגע, אני לוקח את הטלפון שלי ומראה לה את התמונה של ההודעה שהוא שלח לה ומה היא שלחה לו. היא מביטה, קוראת, די בהלם, היא לא מוצאת את המילים. אני לא חושב שאפשר לתאר מה עובר על בן אדם בסיטואציה כזאת. אני לא מוכשר, אני לא יכול להוציא מעצמי תיאור של דבר כזה. הייתי יכול לכתוב שהצבע ירד לה מהפנים, והשפתיים שלה החלו לרעוד ולהתעקם. אני יכול גם לכתוב שהיא התחילה להזיז את הכתפיים שלה מצד לצד, והשמיכה פתאום עפה לה מהרגליים אבל היא עדיין נשארה במקומה.”

אני אבוד עם סיבה או בלי, אני לא מוצא את עצמי, אני מרגיש שהאמת שלי נשחקה כל כך, ואני לא מוצא את הדרך חזרה. אני משכתב ספר שכתבתי כשהייתי ילד, ובעודי כותב אותו אני מתחיל להבין מה עובר עליי. אני מסיים את ההבזק ומייד כותב את סתיו כחול.

ברק דניאל, מתגורר באמריקה, נשוי ואב לחמישה ילדים. סתיו כחול הוא ספרו השני.