“רַק אֲנִי אֵדַע לָבֶטַח
אֵיזֶה מִין כַּפְתּוֹר קָטָן
יְכַוֵּן הֵיטֵב תָּ’רוּחַ
כְּדֵי לִדְחֹף מִפְרָשׂ לָבָן.”
וְחִיּוּךְ רָחָב פּוֹשֵׁט לוֹ
עַל פְּנֵי אִמָּא הַיָּפוֹת:
“אֵיזֶה מִין חָכָם נוֹלַד לִי,
נִגְמְרוּ הַדְּאָגוֹת.
הָעוֹנוֹת כְּבָר לֹא יַגִּיעוּ
כְּמוֹ שֶׁעַד כֹּה, כָּכָה סְתָם,
תּוֹם שֶׁלִּי יַעֲשֶׂה פֹּה סֵדֶר,
יְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם.”

סדרת “סיפורי תומי תום” היא לא רק סדרה שמלמדת במילים המחושבות בקפידה כיצד לאפשר לילדכם להיות הגרסה המשובחת ביותר של עצמו, אלא גם סדרה שמבטאת באופן מעשי אילו תוצרים נפלאים מושגים כשאכן מאפשרים זאת, שהרי הסדרה עצמה היא ביטוי לתוצר שכזה.

הסדרה כרוכה באופן ייחודי בתוך ספר יחיד ועב כרס שהופך בכל קריאה לבית מוכר ואהוב לילדים. תומי תום ואימו, המככבים בכל הסיפורים, נכנסים בקלות לליבם של הקוראים הצעירים ומשפרים את עולם האמונות שלהם באופן שימגנט לחייהם מציאות טובה יותר, אך גם יצמיח בחברה שלנו דורות ערכיים אשר רואים גם מעבר לעצמם.

בשנת 1999 ולאחר לידה של חמש שעות הונחה על חזה של האם היולדת תינוקת קטנה שהתבוננה היישר לתוך עיניה. היא הייתה אחרת לגמרי משני אחיה הגדולים, ומבטה המיוחד עורר באם אמירה שהפתיעה את כל נוכחי חדר הלידה ואף את האם עצמה. “אני מכירה אותה!” היא אמרה בקול.

במסגרת מסע רוחני מרתק שאליו יצאה האם בחפשה הסבר לאירועים נוספים יוצאי דופן שאירעו בחייה, גילתה כי בתה הקטנה אכן חייתה איתה ברשימה ארוכה של גלגולי חייה הקודמים.

רונית סטלקול אברם שימשה, בין היתר, כגזברית ובאחרונה כמזכירת איגוד מקצועי בהסתדרות העובדים בחיפה, שם עבדה מעל 28 שנים. במהלך שנים אלה סיימה בהצטיינות לימודי משפטים, התמחתה בפרקליטות מחוז חיפה אזרחי והוסמכה כעורכת דין. לצד העיסוקים הללו ולאחר לידת בתה  יובל, נחשפה רונית לרזי עולם הרוח, שבו מצאה תשובות לשלל אירועים יוצאי דופן שאירעו במהלך חייה. רונית הוציאה לאור רומן ששמו “משהו בי יודע” והפכה למורה לראייה רוחנית, מאמנת הוליסטית להתפתחות, מרצה על עולם הנסתר, מרפאה בשחזור גלגולים וכן סופרת ומשוררת. ליובל, סטודנטית לאדריכלות נוף בטכניון, ולאמה מערכת יחסים ייחודית ומיסטית. העומק ההיסטורי שקיים בין השתיים רקם יצירת מופת משותפת הטבולה במסרי העידן החדש – מילים חזקות של אם המתורגמות  לציורים מרהיבים ומלאי רגש של בתה.
רונית סטלקול אברם רואה במסרים ששזרה בסיפוריה חלק משליחותה המופלאה. האות לפתיחתה של שליחות זו היה לידתה של בתה יובל, שהיא, באופן קארמתי, גם שותפה רבת-משמעות ליצירה זו.