הגבר הינו העליון והאישה נחותה ועל כן בבית, כמו במדינה, על הגבר לשלוט ועל האישה להיות כנועה וצייתנית (אריסטו).‏
הפיזיולוגיה של האישה נקבעת על ידי רמה מוגבלת של אנרגיה המיועדת לפעילות פיזית, מנטלית וחברתית… לב העניין הוא בכך שעיקר האנרגיה של האישה נדרשת להבאת ילדים לעולם וגידולם (שהם תכלית קיומה), ועל כן אין לגזול ממקורות מוגבלים אלה אנרגיה לפעילויות אחרות (קלארק 1873, מודסלי 1874).‏
האם אנחנו יכולים לאפשר גישה לנשים לכל האירועים האולימפיים? לא? אז למה צריך כמה ענפי ספורט פתוחים בפניהן ואילו השאר לא? …בעתיד, אולי, יהיו נשים רצות או אפילו שחקניות כדורגל? האם זה מראה שיש להמליץ עליו לפני ההמונים המתאספים לאולימפיאדה? אני חושב שאי אפשר לטעון טענה כזו (פייר דה קוברטן, 1912).‏
▪▪▪
דעות אלו ונוספות שנתפסו בשעתן כ”אמיתיות” מנעו מן הנשים למצות את יכולותיהן במשך מאות שנים. ספר זה עוקב אחר השתלשלות התפיסות החברתיות ששררו במשך הדורות וניפוצן על ידי הנשים בכל תקופה עד ימינו.‏
בזירה הישראלית נסקרות בשמותיהן יותר מ־1,000 ספורטאיות, מתחילת המאה הקודמת ועד ימינו,‏ ומתוכן 360 באופן מפורט.‏

ד”ר אדי יאיר שקד,‏
בוגר המכללה לחינוך גופני בווינגייט,‏
מוסמך בבריאות הציבור,‏
חוקר ומרצה בתחום התפתחות מעמד האישה בכלל ובספורט בפרט, בארץ ובעולם.